במסגרת עבודת הפיתוח של התוכנית החדשה עלה הצורך לתת מקום מפורש לנושא המנהיגות ולהדגישו בכל נדבכי התוכנית. להלן כמה תובנות מרכזיות הנובעות מהידע הגנרי המוצג במחקר:  

תובנה מס׳ 1

וורן בניס מצביע על כך שמנהיגים יוצרים ומקיימים אמון באמצעות משולש של אמביציה; יכולות ומסוגלות; ויושרה ובסיס מוסרי.¹ התהליך שבו אדם נעשה מנהיג הוא טרנספורמטיבי, סיפורי, למידה וא-למידה, רפלקציה מתמשכת ופיתוח העצמי. סנדרה וואדוק טוענת כי תוכניות לימוד במנהיגות צריכות להקנות ללומדים יכולות מנהיגות המזוהות עם ״תבונה״ הבנויה על הומניזם, ולא רק ידע מעשי.² רוברט סטרנברג מציע מודל חינוכי למנהיגות שמסנתז יצירתיות, אינטליגנציה ותבונה.³ מושג ״המנהיג התבוני״, המחייב אתיקה, שקלא וטריא לאור ידע וקשרי גומלין, ראייה קדימה והבנת הסיכונים והסיכויים – הוא מהותי בהוויית המנהיג.

התמיכה המחקרית בשילוב לימודי רוח כנדבך מהותי בפיתוח מנהיגי העתיד מובילה למסקנה כי כל תוכנית לפיתוח מנהיגות אמורה לשלב אלמנטים מעשיים, מבוססי עשייה ומציאות המגיעים מעולם הכשרת מנהלים עם אלמנטים, שיטות לימוד וכלים מעולם לימודי הרוח, המאפשרים לרדת לעומקם של הדברים ולפתח תפיסת עולם וחזון. שילוב זה יוצר תוכנית הוליסטית, המקנה למשתתפים כלים מעשיים וטכניים מחד, אך גם כלים חשיבתיים ותפיסתיים המשלימים את הפרקטיים.

תובנה מס׳ 2

בספרות המחקרית יש הסכמה כי מנהיגים ממשיכים להתפתח אישית ומקצועית לאורך חייהם כמבוגרים  

הלוקחים אחריות על למידתם. אכן, תוכנית לפיתוח מנהיגות ראוי שתעניק לעמיתיה כלים שיאפשרו למידה מתמשכת מסוג זה. פייקס ועמיתיו טוענים כי תוכנית אופטימלית לחינוך למנהיגות משלבת בין המודל האקדמי הקלאסי של חינוך למנהיגות השם דגש על תאוריה מול מציאות, לצד רפלקציה העוסקת בפיתוח אישי בהיבטים של זהות, אתיקה, ערכים, רציונליות ואחריות מחד, ומאידך מדגישים את חשיבות פיתוח כישורים, יכולות וביצועים.⁴  

תובנה מס׳ 3

מגמה נוספת שעולה בספרות המקצועית היא המעבר מפיתוח מנהיג לפיתוח מנהיגות. בסקירה שהציג ד"ר יובל קליש לפני הוועדה המייעצת <blah>(מעטפת קבלת החלטות)<blah> של תהליך הפיתוח הודגשה החשיבות של מנהיגות בהקשר קבוצתי והיכולת להוביל עם אחרים (שיתופיות, רשתיות, קולקטיביות). כמו כן, הוצגו דוגמאות לפרקטיקות מבוססות מחקר שעשויות לפתח מנהיגות, בהן התנסות אינטנסיבית בשדה היישומי בליווי הנחייה ורפלקציה, סימולציות, ומשוב 360.  

תובנה מס׳ 4

בשני העשורים האחרונים יש עלייה בעיסוק האקדמי והפרקטי <blah>במנהיגות מונחית ערכים<blah> או מבוססת ערכים (Value Driven or Value Based Leadership). מטא-מחקר על מנהיגות מבוססת ערכים מצביע על כך שמנהיגים בעלי בסיס מוסרי וסכמת חשיבה ועבודה אתית יעילים יותר מעמיתיהם המנהיגים שחסרים את אלה.⁵ הביטוי הפרקטי של ה-VBL  הוא בהתמקצעות של מנהלים ובעלי תפקידים מנהיגותיים בהתנהלות המעוגנת בהיבטים פילוסופיים של אתיקה, מוסר ואחריות חברתית. בית הספר נמצא מלכתחילה ביתרון מובנה בעיסוק המעמיק בלימודי רוח, והתוכנית החדשה מחזקת מאפיין מהותי זה בידע ובכישורים שמעוגנים הן במחקר העכשווי על מנהיגות הן ב- Best Practices שבאים לידי ביטוי בתוכניות VBL.

התוכנית המתחדשת מיישמת את ממצאי מחקר המצביעים על הנחיצות לשלב לימודי רוח בפיתוח מנהיגי העתיד כדי לפתח בהם מצפן מוסרי, אחריות חברתית והתנהגות אתית.  
‍
הביסוס המחקרי של התוכנית בהיבט של פיתוח מנהיגות הופך אותה, יחד עם העומק האינטלקטואלי שהיא מקנה, למכלול ייחודי, עדכני ובעל רלבנטיות לשדה החינוכי. השילוב המתמשך בתוכנית בין תאוריה לפרקטיקה יקנה לעמיתים יכולות למידת עומק והרחבת אופקי חשיבה עיוניים ורעיוניים, לצד כלים מעשיים, כדי לפתח מנהיגות חינוכית בראייה רחבה וערכית.
‍
כמו כן, התוכנית החדשה מיישמת פרקטיקות מנהיגותיות מובילות שנמצאו כחיוניות, מועילות ויעילות בפיתוח יכולות מנהיגות.  ‏