בתחילת תהליך הפיתוח נבנה מסמך ראשוני שהציע מסגרת רעיונית. בהמשך הפך מסמך זה ל<blah>מסמך-על<blah> המאגד את תיעוד תהליך הפיתוח לצד תוצר התהליך שהינו <blah>ספר התוכנית<blah>.

‍

2. בחירת מודל עיצוב התוכנית

זיהינו שני מודלים עיקריים לבניית קוריקולום:

מודל מבוסס תוצר (Product) וידע של Tyler

מודל מבוסס תהליך (Process) של Stenhouse

בתהליך פיתוח התוכנית המתחדשת בחרנו במודל התהליכי כמוביל. תוך כדי תהליך העבודה של מנהלת הפיתוח <blah>(מעטפת קבלת החלטות)<blah> הוחלט להתמקד ראשית ב<blah>ארכיטקטורה של התוכנית<blah> ולאחריו לבנות את התכנים (Function follow Form). הגישה שנבחרה בעיצוב התוכנית היא שילוב של עיצוב מבוסס תהליך ויכולות שעליו מולבש התוכן. ההחלטה נעשתה מתוך רצון לשלב בין הגדלת הדגש על תהליכי למידה מבוססי יכולות לבין התכנים המרכזיים של התוכנית.

‍

3. רתימת בעלי עניין לתהליך

בניית פרספקטיבה חיובית לתהליך הרפורמה והנכונות לתמוך כתנאי הכרחי לשינוי מוצלח. בתהליך הפיתוח הוחלט לבנות שכבות של בעלי עניין:

1. הוקמה ועדה מייעצת המורכבת ממומחים מתוך הקרן ומחוצה לה לליווי התהליך ולהגשת המלצות

2. הוקמה מינהלת פיתוח המורכבת מראשי צוותי הפיתוח לשם חשיבה מאגמת וקבלת החלטות אופרטיביות

3. תוכננו וקוימו מרתוני פיתוח וימי חשיפה ועירוב סגל בית הספר בתהליך

4. הוקדש זמן לחשיבה על הפיתוח המקצועי של הסגל בזיקה לתהליך על מנת להתאימו ל<blah>תפקיד הסגל בתוכנית<blah>

‍

4. ניסיונות ופיילוט לבחינת ישימות

הוחלט על יציאה לתהליך פיילוט בן חודשיים לבדיקת עבודתם של ארבעה <blah>צוותי פיתוח<blah> שבהם שולבו כל חברי הסגל. על בסיס התוצאות הוסקו מסקנות והחלה עבודת צוותי הפיתוח.

‍

5. ניסוח חזון ברור כתנאי ליצירת קוריקולום חדש והטמעה מוצלחת

מטרת השינוי צריכה לבוא לידי ביטוי בחזון הרפורמה. יש לשאול את השאלות: Why, What, How

נערכו דיונים במסגרת הוועדה המייעצת ומנהלת הפיתוח לחשיבה ולניסוח מדויק של החזון, המטרות וה״לשם מה״, <blah>דמות הבוגר הראוי<blah> ו<blah>תאוריית השינוי<blah>. כל אלו אושרו על-ידי ההנהלה הבכירה.

‍

6. מתן תפקיד לטכנולוגיה בכל רפורמה קוריקולרית כיום

מסמך ה-OECD משנת ²2015 מדגיש את תפקיד הטכנולוגיה ברפורמות קוריקולריות: הטכנולוגיה מחזקת ומשמשת כלי תומך והכרחי ללמידה רלבנטית ושיתופית. נבנה צוות <blah>מנהיגות דיגיטלית<blah> (<blah>המרחב הדיגיטלי<blah>) שבחן את כל מהלך התוכנית ובנה לכל מודולה מענה טכנולוגי/דיגיטלי. כמו גם נבחנה הפרסונה הדיגיטלית השונה של העמיתים בתוכנית, והותאם מענה לכל אחת. נבנתה גם סביבה דיגיטלית לשיתוף חומרים (<blah>המנדלה<blah>).

¹_OECD_._(2020)._{Curriculum reform: A literature review to support effective implementation}_{(OECD Education Working Papers No. 239). OECD Publishing.}_{Curriculum reform | OECD}

²_{OECD. (2015).}_{Students, computers and learning: Making the connection}_{. OECD Publishing.}_{Students, Computers and Learning | OECD}