אתר זה מתאר את תהליך הפיתוח של תוכנית הלימודים המתחדשת של בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית שתוכנן והובל על ידי היחידה לניהול אקדמי בקרן מנדל.
באתר מוצגים שלבי הפיתוח, תוצרי הביניים השונים, מנגנוני התמיכה בפיתוח, התוצר הסופי, תובנות רבות שצברנו בעשייה מורכבת זו, בנק מושגים, שיש אליהם התייחסות בפיתוח, וכן תרשימים חזותיים שונים שליוו אותנו.
התהליך המתואר מקובץ לחמישה חלקים כפי שמוצג בתרשים שלהלן. הקלקה על כל חלק פורשת את התכנים שלו שגם נמצאים מצד ימין על ה'בר' האנכי בכל אחד מהפריטים. ניתן לעבור בין החלקים, בין התכנים, בין המושגים המודגשים ולהדפיס כל פריט.
בשלב הפיתוח הקונקרטי נדרשה מפת התמצאות שציינה מה צריך לכלול הפיתוח של כל מודולה, כך שכל אחד (גם מחוץ לסגל ביה"ס) יוכל להבין מה היא כוללת (הפיתוח היה של אבטיפוס וחלקי). היא החליפה בשלב הפיתוח הסופי את "מסמך-העל" (ראו מושג "מסמך-העל"). אף כי הוצעו שלוש אבני דרך באופן הדרגתי כדי להוביל למסמך תוכנית לימודים ברמת גימור גבוהה, הוחלט בסופו של דבר על שתי אבני דרך – אחת לשנה א' ואחת לשנה ב'. כל אבן דרך כללה לגבי כל מודולה: רציונל, מטרות, מיקום ברצף הלימודי, זיקה לדמות הבוגר, מושגי מפתח, פירוט אודות תהליך הלמידה, תוכנית המפגשים, ביבליוגרפיה לדוגמה, תוצרים לדוגמה, תהליכים מדגימים של הוראה ולמידה, מעורבות העמיתים, המיומנויות והכישורים ביחס לנושא המודולה, התייחסות למנהיגות ולמרחב הדיגיטלי, והקשר לזמן אסיף מקדים ועוקב. אבן הדרך של השנה הראשונה התייחסה גם לשאלות, להשלמות ולצרכים ביחס לתוכנית השנה השנייה.
אדני תוכן מהווים תשתית מהותית של תחומי דעת ונושאים שעליהם בנויה תוכנית הלימודים. יש להם נוכחות במרבית יחידות הלימוד והפעילויות ובכך הם מהווים מעין עמודי תווך שמחזיקים את התוכנית (ראה מושג "שתי וערב").
אנדרגוגיה היא שם כולל לשיטות ולעקרונות של למידת מבוגרים, בניגוד לפדגוגיה, המשמשת בלמידה ובחינוך של ילדים. אנדרגוגיה מביאה בחשבון את ניסיון החיים של הלומד המבוגר ואת ההבנה של למידה לאורך החיים. היא מתרחשת בדרך כלל במסגרת שנבחרה ללמידה על-ידי הלומדים, ונוגעת לעתים קרובות בהיבטים מעשיים ויישומיים.
ארכיטקטורה של תוכנית היא המבנה שלה (קורות, עמודים, מעטפת, חללים וכד', במטאפורה של בניין). המיקוד בארכיטקטורה לפני העיסוק בתוכן (Form follows Function – FFF) משחרר מהמאבק לשמור על תכנים מוכרים ופותח את הדמיון לאפשרויות בנייה חדשות שלתוכן אחר כך מארגנים את התכנים. הארכיטקטורה מזמנת גם אפשרות לביטוי חזותי של מבנה התוכנית, אשר ממחיש ויזואלית את הרעיונות המעצבים את המבנה (למשל: מערך מודולרי וספירלי, מרווחי זמן לעיבוד, מתחומיות דיסציפלינרית לרב-תחומיות וכד').
דמות הבוגר הראוי מצביעה על מה שבוגר התוכנית אמור לדעת (להכיר, להבין), להציב כעמדה ערכית (חזון, ערכים מובילים), ולהיות מסוגל לעשות (יכולות ביצוע ויישום). דמות הבוגר הראוי מקרינה לאחור על מה שמתרחש בתוכנית ואמור להוביל לתוצר זה.
המועמד הרצוי הוא זה שבעמדת הכניסה לתוכנית הוא מביא עמו יכולות, כישורים וניסיון הכרחיים כדי להגיע בסופו של דבר ל'דמות הבוגר הראוי'. בפיתוח התוכנית הדגשנו למשל יכולת ניתוח טקסט מורכב, הבעה בכתב ובעל פה, ויכולת עבודה בצוות.
המנדלה הייתה סביבת עבודה דיגיטלית שיתופית של כלל הסגל בתהליך שבו פיתחנו את התוכנית המתחדשת. הפלטפורמה הדיגיטלית אפשרה להעלות חומרים מסוגים שונים (סיכומי ישיבות, מחקרים, פעילויות למידה לעמיתים, ניירות רעיוניים, תוצרי ימי למידה של הסגל ועוד) כמשאב דינמי המלווה את הפיתוח. המנדלה (מלשון "מנדל") בסופו של דבר לא הוכיחה עצמה לאורך זמן. בין הסיבות לכך: הצורך להעלות חומרים באופן אישי ולא על-ידי גורם מרכז, חשיפה לעבודה בתהליך שעדיין אינה מהוקצעת, חוסר זמן להתעדכן במה שאחרים מעלים.
ממד זה נוסף לתוכנית המתחדשת מתוך הבנה כי הנוכחות וההשפעה של טכנולוגיה דיגיטלית הביאה עמה שינויים משמעותיים במרחבים רבים של חיינו, ובהם במרחב החינוכי (תהליך הפיתוח הסתיים עוד לפני שפרצה מהפכת הבינה המלאכותית היוצרת). לאור זאת, מנהיגים חינוכיים זקוקים להבנה מעמיקה, ללימוד מתמיד של המציאות הטכנולוגית ולארגז שבו כלים רעיוניים, פרקטיים והתנהגותיים שיאפשרו להם למנף טכנולוגיות לקידום חזונם מתוך עדשה ביקורתית והבנה מעמיקה של המניעים והסכנות הטמונים במציאות הטכנולוגית הקיימת והמתפתחת.
הנחות יסוד משקפות תפיסת עולם מנחה לפיתוח ולהפעלה של תוכנית הלימודים. הן נוגעות להיבטים כגון: איך לומדים מבוגרים, חשיבות לימודי הרוח לפיתוח מנהיגות, מקומו של חזון בפיתוח זהות מנהיגותית, ומרכזיות התנועה הנדרשת בין עולם העיון לעולם המעשה.
זמן אסיף הוט מקטע זמן של כשבועיים המפריד בין מודולה אחת לבאה אחריה כסדירות מובנית. המאפיין המרכזי שלו הוא החיבור בין תהליכי תוכן לתהליכי למידה ברובד הקוגניטיבי וברובד הרגשי. מטרת זמן אסיף היא קודם כול "לאסוף" תובנות על מה שנלמד (לעבד, לגלות, לחשוף, למיין ולהטרים למידה עוקבת) כמו גם לתת מרווח נשימה של התבוננות עצמית, רפלקציה אישית וקבוצתית, עבודה על תובנות ושלומות.
מגמות-על הן כיווני תנועה בעוצמה גבוהה (בדרך כלל גלובלית) בעלי השפעה על מגוון רחב של תחומים, כגון: סביבה, חברה, פוליטיקה, כלכלה ותרבות. חלק ממגמות-העל קשורות זו לזו ומעצימות את האפקט המצטבר שלהן לאורך זמן. ארגונים גלובליים שונים מנתחים מגמות-על מדי תקופה כדי לעורר מודעות להשלכותיהם. בתהליך הפיתוח נעזרנו במגמות העל של ה-OECD, הבנק העולמי, UNESCO.
מדדי הצלחה הם אינדיקטורים המתארים את התוצאות שרוצים להשיג ומאפשרים להעריך את המידה שבה הושגו (הערכה כמותית או איכותנית). מדדי הצלחה מכוונים את העשייה לקראת התוצאות המתוכננות. Key Performance Indicators (KPI) הוא מונח שגור בבניית פרויקט, תוכנית עבודה, תוכנית אסטרטגית ותהליכי תכנון שונים. רעיון זה אומץ באופן רך גם בתהליך הפיתוח של התוכנית המתחדשת של ביה"ס.
מודולה היא יחידה קוריקולרית שיכולה לעמוד בפני עצמה ומתאימה במיוחד למבנה מודולרי של תוכנית לימודים (מבנה כזה אינו מחייב בהכרח סדר מוכתב מראש).
פענוח המציאות - מודולת בסיס המקנה תשתית דיסציפלינרית חיונית ליצירת עדשות ראייה מורכבות ורב-ממדיות של המציאות ולסוציאליזציה לאתוס ולשפה המנדלית; צא ולמד - מודולה המזמנת למידה רב-תחומית דרך מתודולוגיות למידה המפתחות לומד עצמאי; צעידה בדרכים - במודולה זו צוללים העמיתים אל סוגיה מתוך המציאות החינוכית ומתבוננים בבעיות משנה ובאופני התמודדות שונים שהוצעו למתח הבסיסי שמלווה את הסוגיה לאורך זמן ובמקומות שונים; ראייה מערכתית - מודולה שבה העמיתים מתנסים בהובלת שינוי במציאות מורכבת.
ארגז החול - מודולה המציעה התנסות במציאת פתרונות בהתבסס על הרכיבים האפיסטמיים, האתיים והפוליטיים שנדונו במודולות הקודמות; תכנון ויישום - מודולה שבה עוברים העמיתים כמה התנסויות ליישום מעשי הכולל דיאלוג עם תהליך התכנון; ארזתם לבד? - מודולה האוספת את כלל חוויות הלמידה ובה מתקיים חילוץ תובנות וחשיבה להמשך הדרך תוך התייחסות לאדני התוכן ולחשיבותם בפיתוח מנהיגות חינוכית.
תהליכי הפיתוח עצמם היו דיגום לעבודת צוות, לשיתופיות, להליכה קדימה ואחורה תוך הפקת לקחים, למהלכי דיוק ולהכלה של מגוון דעות וגישות של הסגל לגבי התוכנית החדשה ודרכי פיתוחה. בכך הם עשויים לתרום לעבודת סגל התוכנית עם העמיתים בתוכנית המתחדשת.
המחוון היווה מצפן להכנת ספר התוכנית ברמה אופרטיבית והיה בנוי משלוש אבני דרך. פירוט אבני הדרך המקוריות נמצא תחת החלק של "שלבי הפיתוח". בהמלצת הנהלת ביה"ס הוחלט לאחד את שלוש אבני הדרך לאבן דרך אחת, שתוגש בשני "טאקטים": אחד לספר התוכנית של שנה א' ואחד לספר התוכנית של שנה ב'. מעבר לחלק מבואי שמתאר את הרעיון הגדול בבסיס תוכנית הלימודים המתחדשת, הוחלט שאבן הדרך לכל אחד משתי שנות הלימוד תכלול את "הסילבוסים" וגאנט של התוכנית באותה שנה.
מנהיגות דיגיטלית ממקמת את פיתוח המנהיגות במרחב הדיגיטלי המשתנה בקצב מהיר מאוד. היא מהווה רכיב של מנהיגות שנדרש כיום בעולם שבו הטכנולוגיה מתקדמת בקפיצות ענק, משבשת סדרי עולם (כישורים הנדרשים מעובדים, מקצועות שנעלמים וחדשים שצומחים, דפוסי תקשורת מרובים ומשתנים, וכד'), ומעמידה מורכבויות דינמיות בפני מנהיגים.
מנהיגות מכוונת בדרך כלל ליצירת שינוי טרנספורמטיבי ומחויב לחזון, ודורשת תעוזה, מבט לטווח רחוק ויכולת להניע אנשים. ניהול נמצא באזור הביצועי, פועל בדרך כלל לטווח קצר או בינוני להביא לשיפור או ליצירת סדר בפעילות (תקצוב, איוש, לו"ז...). מנהיגות וניהול משלימים זה את ברבדים שונים של הסביבה שבה הם פועלים, ולכן צריך את שניהם. יש חשיבות לכך שמנהיגים יכירו מיומנויות ניהול שאפשר ללמוד אותן ביתר קלות מאשר לפתח זהות מנהיגותית.
מנהיגות מונחית ערכים (Value-Based Leadership) היא גישה למנהיגות המדגישה את החשיבות של ערכים אישיים בהחלטות ובפעולות מנהיגותיות. בבסיס הערכים עומדים עקרונות אתיים המעצבים את פילוסופיית המנהיגות שעל-פיה פועלים המנהיגים.
תהליך הפיתוח לווה במסמך צומח שסיכם את מה שנעשה עד (?) נקודת זמן מסוימת ושרטט נתיב עשייה קדימה. מסמך-על היה מצפן לפיתוח הראשוני, שכן הוא פירט לכל מודולה את מטרותיה ואת מטרות המשנה, את מעטפת התכנים המרכזיים שיכולים להיות בה ואת המיומנויות שהיא אמורה לפתח, וכן את תרומת המודולה לפרופיל הבוגר. בכך, מסמך-על סייע בשמירה על הקשר שבין מה שרוצים ללמד ולשם מה.
התוכנית המתחדשת שמרה על עיקרון מנדלי מרכזי שעל-פיו עוברים העמיתים מסע אישי של צמיחה, בירור הזהות המקצועית והמנהיגותית, גיבוש חזון אישי ותהליכי רפלקציה של הטרנספורמציה שעברו.
מסע העמית הוא מעין "מסע הלקוח" בהקשר של תוכנית הלימודים החדשה של בית הספר. זהו תרגיל בחשיבה שביצענו עם הסגל כדי להבין טוב יותר כיצד העמיתים יחוו את תוכנית הלימודים המתחדשת.
מעטפת קבלת החלטות היא מסגרת רשמית לקביעת היבטים שונים של התוכנית בפיתוח ולמתן תוקף להחלטות. לוועדה המייעצת מעמד סטטוטורי מטעם ההנהלה, והיא הגורם הסוברני להחליט על מגוון נושאים. מנהלת הפיתוח הוקמה כפורום מקצועי מגוון, מתוך סגל בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית ועם חברי סגל מתוכניות אחרות וכן אורחים חיצוניים. המינהלת הייתה לאורך זמן משמעותי המסגרת לליבון סוגיות ורעיונות טרם הבאתם להחלטה בוועדה המייעצת. בכך, הייתה זרימה סדורה מלמטה למעלה של חשיבה, שיקולי דעת והחלטות. מעטפת כזו נותנת לגיטימציה בעבודה ומסייעת בצמצום התנגדויות.
מערכת ניהול למידה היא פלטפורמה דיגיטלית להוראה וללמידה של תוכניות למידה וקורסים. פיתוח התוכנית המתחדשת זימן בחינה של מערכת עדכנית שתשמש את העמיתים ואת סגל בית הספר ככלי למידה ועבודה. כחלק מהמרחב הדיגיטלי של בית הספר נבחרה מערכת ניהול למידה מבוססת moodle שעברה התאמות לפי הצרכים של ביה"ס. מערכת זו מאפשרת ניהול של תהליכי ההוראה והלמידה בסביבת למידה דיגיטלית ויוצרת מציאות שבה הדברים זמינים, ניתנים לחיפוש, פשוטים, בטוחים, מדידים ונשמרים.
עבודת הפיתוח נעשתה בפורמטים ובמקומות פיזיים שונים כדי לייצר מגוון של מרחבים שמאפשרים חשיבה יצירתית, עבודה ממוקדת וסביבה תומכת לתהליכים. בין המרחבים המרכזיים: ימי למידה רצופים במלון, ימי פיתוח במקומות ממוקמים בטבע, וסדנאות פיתוח מסוגים שונים בבית קרן מנדל. הוצע לסגל ביה"ס גם לקיים סיורים רלבנטיים ולהיוועץ עם מומחים שונים, אך אופציות אלה לא מומשו. במרחבי פיתוח מסוימים הוזמנו אורחים חיצוניים להציג נושא או רעיון כבסיס לחשיבה בפיתוח התוכנית של ביה"ס.
נכסים הם נקודות חוזקה ותחומים שנחשבים מהותיים בתוכנית לימודים, כגון: ערכים מובילים, מוניטין, איכות סגל, דרכי עבודה אפקטיביות ומסורת. פערים הם היבטים שאותרו כחסרים או חלקיים לשם טיוב, שיפור ודיוק תוכנית הלימודים.
ספר תוכנית הלימודים הוא התוצר הסופי המשקף את תוכנית הלימודים החדשה של בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית. הוא נכתב על-ידי שלושה חברי סגל מובילים בבית הספר, שהיו שותפים בכל פורומי הפיתוח לאורך שתי שנות תהליך הפיתוח, וכתיבתו עברה דרך שתי אבני דרך מרכזיות שהוגשו בשני גלים ליחידה לניהול אקדמי ולבסוף הוצגו להנהלת הקרן בסוף אוגוסט 2023.
עקרונות הפעולה מבהירים מהם דרכי העבודה העקרוניות בתוכנית. למשל: הרחבה והעמקה של רכיבים אינטלקטואליים, ערעור על מוסכמות ופיתוח חשיבה אנליטית וביקורתית, הכלה ואמפתיה לפרטים ולקבוצות.
ערכים מובילים משלימים את תפיסת העולם שמוצגת בהנחות היסוד. הם מתייחסים לדברים שבהם סגל התוכנית, הארגון שבו היא פועלת וגם בוגריה מאמינים בחשיבותם, למשל: סובלנות ל'אחר", צדק חלוקתי, שיווין הזדמנויות, דמוקרטיה ליברלית וגיוון חברתי-תרבותי כנכס.
בפיתוח של תוכנית לימודים חדשה חשוב להסתמך על פרקטיקות קוריקולריות מבוססות מחקר המצביעות על מהלכים תומכי הצלחה בתהליך. למשל: בניית מסגרות מגוונות ושונות לחשיבה על התוכנית, גיוס כלל סגל התוכנית למעורבות בפיתוח, תקשור מתמשך של הנעשה בתהליך הפיתוח ותיעוד.
בדרך כלל פרקטל הוא צורה גאומטרית שככל שמגדילים אותה, עדיין יש בה פרטים קטנים. בתהליך הפיתוח השתמשנו במונח זה בהשאלה להסביר את הגרעין המהותי החוזר על עצמו ומייצג את ה-ד.נ.א. של כל יחידת לימוד בתוכנית. הוא מעין תא טיפוסי שאמור להיות נוכח בחלקים שונים של התוכנית.
ממועד פרישתו של מנהל בית הספר הקודם באוגוסט 2022 ועד למינויה של מנהלת בית הספר החדשה בנובמבר 2022 שימש מנכ"ל הקרן כמנהל זמני לבית הספר. בתקופה זו מינה המנכ"ל צוות מוביל מתוך חברי סגל בית הספר, שילווה את המשך תהליך הפיתוח וייקח חלק בהחלטות עד כניסתה של המנהלת החדשה לתפקידה. הצוות המוביל נפגש עם היחידה לניהול אקדמי כשבע פעמים, ובהן נבנתה תשתית לעבודת צוותי הפיתוח, לוחות הזמנים והסדירויות לתהליך הפיתוח, וכן גובשה הצעה לאבני הדרך בהגשת התוכנית.
לשנה א' הוקם צוות פיתוח לכל מודולה ומונו לו ראש צוות וחברי צוות מקרב חברי סגל בית הספר, היחידה לניהול אקדמי, ולעתים אנשי מקצוע חיצוניים שלהם ידע פרופסיונלי התואם את תוכני המודולה הנמצאת בפיתוח. עבודת הצוותים נעשתה במקביל למפגשי תיאום וסינכרון בצוות מתכלל (ראו מושג "צוות מתכלל"). לשנה ב', עבודת הפיתוח נמשכה באופן עוקב והתמקדה כל פעם במודולה אחת בלבד.
צוותים המורכבים מחברי סגל או מבעלי תפקידים בעלי ראייה מערכתית ויכולת תכלול והבנה מערכתית. צוותים אלו סייעו בפיתוח עצמו ובהכנת החומרים שנדרשו לכל מודולה או תחום רוחב (אדני תוכן).
צידה לדרך היא מודולה המתקיימת טרום תחילת התוכנית, ויש לה אתר דיגיטלי עם מידע, חומרים ואפשרות אינטראקציה. מטרתה להכין את העמיתים לתקופת העמיתות בבית הספר. בשלב הראשוני שלה היא הייתה מורכבת מארבעה סוגי פעילויות שונים: מפגשים קבוצתיים להיכרות ואוריינטציה, מפגשים אישיים להעמקת ההיכרות, עבודה על מטלת למידה ראשונה, וקורסים ליישור קו שמטרתם לחזק ולשכלל את מיומנויות העמית להשתלבות בתהליך הלמידה בבית הספר.
שילוב דיסציפלינרי הוא האנטיתזה של הוראה ולמידה דיסציפלינרית, והוא מאפשר תובנות עמוקות לנושאים מורכבים (בעיות, מושגים, רעיונות). ככל שמצטרפות יותר דיסציפלינות למארג המשלב, כך מיטשטש ייחודה של כל אחת בפני עצמה. בין-תחומי משלב מעט דיסציפלינות יחסית לרב-תחומי, והאחרון משלב פחות דיסציפלינות מטראנס-דיסציפלינרי. ככל שהזהות הדיסציפלינרית מיטשטשת, מתאפשר לבחון נושא, סוגיה או בעיה מזוויות מרובות שאינן מחויבות לכלים ולתכנים מתחומי דעת מוגדרים.
המושג "שתי וערב" מצביע על המערך לאורך ולרוחב שמחזיק את תוכנית הלימודים. למשל: אדני התוכן יכולים לשמש כ"שתי", והמיומנויות יכולות לשמש כ"ערב"; נושאי יחידות הלימוד/מודולות יכולים להיות "שתי" ואילו אדני התוכן יכולים להיות "ערב". השילוב של שתי וערב יוצר מארג או שלד שיוצק את הקשרים בין שני סוגים של מרכיבים באופן מהותי. בתוכנית המתחדשת הייתה חשיבות רבה לבחון כיצד אדני התוכן (ערב) והמבנה המודולרי (שתי) משתלבים באופן מושכל ולאור הנחות יסוד ועקרונות הפעולה שהנחו את פיתוח התוכנית.
תאוריית השינוי מסבירה באופן רציונלי את הקשר בין פעולות לתוצאות במטרה לקדם שינוי. בתהליך הפיתוח של התוכנית המתחדשת של ביה"ס חיברנו בין האתגרים והצרכים בשדה החינוך לבין מטרות התוכנית שמתכתבות עם צרכים אלו, לאופן שבו איך ומה שמלמדים בתוכנית מסייע להשגת המטרות, לאופן שבו התוכנית תוביל לבוגר ראוי בעל ידע, יכולות ודיספוזיציות שעשויים לענות על האתגרים והצרכים בשדה , ולבסוף – להשפעה הצפויה של בוגרי התוכנית על שדה הפעילות בכיוון של התמודדות משמעותית עם האתגרים והצרכים שלו.
לאורך כל תהליך הפיתוח נעשה תיעוד מסודר, שחלקו היה כלול גם ב"מנדלה" (ראה מושג "מנדלה"). התיעוד אפשר לקיים מעקב אחר החלטות, לנתח צמתים ולהסיק מסקנות, ובסופו של דבר גם להפיק את "ספר פיתוח התוכנית" ואת האתר הנוכחי.
תהליכי שינוי קוריקולרי קשורים לעתים קרובות בשינוי דפוסי עבודה של סגל התוכנית ושל הלומדים בה. שינויים אלו מאתגרים במיוחד סגל שרגיל לעבוד בדרך מסוימת לאורך שנים. לכן, נדרשים תהליכים לחשיפה ולהתנסות במתודות עבודה חדשות שמציעה התוכנית. למשל: מעבר מ"מורה-מרצה" ל"מורה-מנחה" מחייב תכנון שונה של תהליכי ההוראה והלמידה, דיספוזיציה אחרת למקום הלומד בתהליך הלמידה, וכישורים של הדרכה והנחיה. גם תכנון בין-תחומי או רב-תחומי מזמינים היערכות דיסציפלינרית אחרת. פיתוח סגל עוסק בהיבטים אלו ושכמותם כדי להכשיר את הסגל ליישום התוכנית ברוח העקרונות החדשים שהיא מביאה.
תצוגה ויזואלית מציגה באופן חזותי את מהות תוכנית הלימודים: המבנה, הרצף, ליבת התכנים, האפיון הדיסציפלינרי, המרווחים וכד'. היא למעשה "תמונה אחת ששווה אלף מילים" ומתרגמת משהו מושגי, טקסטואלי ומורכב לתרשים או לדגם.
